top of page

קהילת "מעלות קדושים"

מאת דוקטור חיים מייטליס

 

תחילתה של הקהילה היה בחגי תשרי תשל"ב, עת חזרו בני שיכון הפועל-המזרחי ושיכוני הותיקים הביתה בתום שירותם הצבאי. עליהם נמנו בין השאר אברהם נחום, מייסד ומנהיג הקבוצה, שחזר משליחות חינוכית בקנדה, שמואל פש, אליעזר כהן, ישראל ויסנשטרן, מלאכי גולדבלט, מנחם הרשקוביץ ושלמה מרגל, המבוגר שבחבורה. הוא כיהן כגיזבר וכגבאי הראשון, איתם היו  כמה בחורים נוספים. הם ארגנו "מניין צעירים". לאחר חיפושים הם מצאו מקום להתפלל: את "מוסד עליה" אברהם נחום, שנמנה על מייסדי המניין היה מדריך חינוכי במוסד כך שבהשתדלותו התאפשרה התפילה שם . התפילה התקיימה  רק בשבתות ובחגים, בשאר ימות השבוע המניין לא פעל.

בשל מצוקת מקום להתפלל, נאותו מתפללי בית הכנסת "היכל יונה" לאפשר ל"מניין לצעירים" להתפלל במרתף בית הכנסת החל מחגי תשרי, תשל"ג.  במהלך שנה זו הצטרפו צעירים נוספים מבני האזור אשר השתחררו מהצבא, שמו של המניין הלך לפניו. בין המצטרפים נמנו מוטי שליסל, שמואל יגר, משה נגר, דוד ליברמן, יעקב וייס ואחרים.

ביום הכיפורים תשל"ד גוייסו צעירי ה"מניין" למלחמת יום הכיפורים. המניין עמד בפני סכנת סגירה, שכן כל מתפלליו של המניין היו ברי גיוס. במהלך תשל"ד הצעירים מתחילים אט אט להשתחרר מהמלחמה ולחזור לבתיהם ולענייניהם. למעט ארבעה שלא חזרו.  ארבעה בנים נפלו במהלך המלחמה ביניהם מייסד ה"מניין" אברהם נחום,חיים לנגזם יחזקאל גרוסמן ויוסי פליישמן הי"ד .האסון שפקד את האזור היה קשה מנשוא. שאר החברים שחזרו מהמלחמה המשיכו את פעילות ה"מניין", אך עובדת נפילת ארבעה מחבריהם לא נתנה להם מנוח. בשלב זה מצטרפים ם מתפללים נוספים מבני השכונות וכאלו שעברו להתגורר באזור. עליהם נמנו בין השאר אברומי מדליון, שמואל הורוביץ, שמואל זלצר, גרשון שגיא ואחרים.

בקיץ תשל"ד הוכנס ספר התורה הראשון  למנין זה,ספר התורה נתרם לזכרו של אברהם נחום הי"ד על ידי הקהילה בקנדה שבה כיהן אברהם נחום כשליח הסוכנות . הכנסת ספר התורה והאירועים סביבו קיבעו את מעמד ה"מניין" וצעירים נוספים הצטרפו. חלק מהמתפללים השתתפו דרך קבע בשיעור שבועי אצל הרב ברוך שמעון סולומון זצ"ל שהיה רבו של כפר אברהם. נושא נפילת הארבעה עלה לא אחת במהלך השיעורים, עד שבאחד השיעורים הציע הרב לצעירים לקרוא ל"מניין הצעירים" על שמם של הנופלים מבני האיזור. על פי הצעתו התקבל אצלם השם "מעלות קדושים". ה"מניין" המשיך להתקיים כסדרו אלא שמעתה הוא נקרא "מעלות קדושים". יש לציין שעל מתפלליו הקבועים נמנים בין השאר בני משפחות הנופלים.

עם  הזמן הצטרפו צעירים נוספים שהגיעו להתגורר באזורכך שנוצר מצב שבחגים המקלט בהיכל יונה לא יכול היה להכיל את כולם או אז הם נאלצו להתפלל מפעם לפעם ב"מוסד עליה".

בשנת תשל"ט החלה חברת משה"ב לבנות שכונת מגורים לציבור הדתי על הגבעה בסמוך לשיכוני הותיקים, ובמהלך תש"מ ואילך החלה השכונה להתאכלס במשפחות צעירות אשר חיפשו אף הן מקום להתפלל עם בני גילם . דרכם אל "מעלות קדושים" התבקשה מאליה. כך התרחבה הקהילה תוך זמן קצר עם הצטרפותן של עשרות משפחות. חדשות

הואיל וקבוצת המתפללים התרחבה הרי שנוצר מצב שגם בשבתות השנה המקום היה צר מלהכיל את כולם . בחפשם אחר מקום חילופי פנו אל יו"ר המפד"ל בפתח-תקווה אברהם מרמורשטיין ז"ל,  שהתגורר בשיכון "הפועל המזרחי" כדי שיסייע  בידם. הוא הציע וסידר להם אפשרות להתפלל בחדר האוכל של אולפנת "בית בלומה" המצויה בשולי שיכון "הפועל המזרחי" שבכפר אברהם. מרחק ההליכה היקשה, וכן העובדה שיכלו להתפלל שם רק בשבתות ובחגים לא היטיבה עימם, אך בתנאים שלהם היה זה  הפתרון המצוי ביותר, גם אם לא הרצוי ביותר. ואכן בחגי תשרי תשמ"ב החלה הקהילה להתפלל באולפנא.

לרשימת הקדושים עליהם נקראת הקהילה הוסיפו שמות נוספים של בני השכונות באיזור שנפלו במערכות ישראל.ביניהם שמואל טודר ,שמואל אביגדור נודל הי"ד

 

תוך זמן קצר נעשו שתי פעולות משמעותיות למיסוד קהילת "מעלות קדושים". האחת, ארגון הקהילה במסגרת עמותה שתיקרא "בית כנסת ומרכז קהילתי מעלות קדושים" עם כל המתבקש מעמותה: הקמת מוסדות, מינוי יו"ר לעמותה, ארגון כספי מסודר ומבוקר, ועוד. הפעולה השניה היתה איתור שטח מתאים בתוככי שכונת משה"ב לבניית בית כנסת קבע לקהילה. איתור השטח בתוך השכונה נבע משתי סיבות: ראשית, חברת משה"ב הקצתה שטח יעודי לכך בתוכנית הבניה הכוללת של השכונה. שנית, רוב בניינה ומניינה של הקהילה נשען על החברים המתגוררים בשכונה זו. אכן במגעים עם חברת משה"ב מזה, ועירית פתח תקווה מזה, נתקבל השטח אשר עליו נבנה לבסוף המבנה.

בט"ו באב תשמ"ד הונחה אבן הפינה לבנין בית הכנסת, במעמד הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל שבינתיים נתמנה לרב העיר פתח תקוה,  ד"ר יוסף בורג ז"ל יו"ר המפד"ל, , רבנים  ואישי ציבור. עתה התחיל מסע ארוך ומייגע של הכנת תכניות בנייה, תכניות אדריכליות ואחרות, אישורים שונים וגיוס כספים. התוכניות הוכנו, האישורים נתקבלו, לא בלי התייגעות אינסופית, אך נשארה בעיית המימון לבניה המתוכננת.

בסתו תשמ"ז התקבלה החלטה באסיפת החברים שאמרה כי במהלך השנה מתחילים לבנות ויהי מה. החברים התחייבו כל אחד להשתתף במימון הבניה בסך השווה ל-500 דולר. בנוסף לכך, לאחר פניית נציגי הקהילה אל שר הדתות דאז זבולון המר ז"ל, סייע משרד הדתות במימון קומת הקרקע. פעולת בניה מזורזת הביאה לכך שבשבת קודש פרשת "קרח" תשמ"ח קהילת "מעלות קדושים" עברה להתפלל במקומה החדש בתוככי השכונה, על אף שהבנייה עדיין לא הסתיימה , לא הונח ריצוף ומערכת החשמל היתה מחוברת לבית הספר הסמוך.

ב יט באלול תשמ"ח נערכה "חנוכת הבית" בהשתתפות הרב ברוך שמעון סולומון זצ"ל רבה של פתח-תקווה ,  שר הדתות דאז זבולון המר ז"ל, חברי כנסת מהמפד"ל, סגן ראש העיר אברהם מרמורשטיין ז"ל ואורחים רבים,

בהדרגה עם השנים ,ובסיוע משרד הדתות בראשותו של השר פרופ' אבנר שאקי ז"ל נמשכה הבניה. בהמשך הזמן אף הונחו היסודות והשלד לקומה השניה היא קומת בית הכנסת בסיוע כספי נדיב של עיריית פתח תקווה.

תרומה משמעותית מ""קרן אדמונד ספרא" בסיועו של חברנו אהרן דרייפוס , התקבלה וסייעה בהשלמת הבניה.  מי שריכז, תכנן ,ועיצב את בית הכנסת וליווה באופן צמוד את סיום בנייתו ,היה חברנו חזי שטרוסמן.  מעתה שינה בית הכנסת את שמו ונקרא "בית הכנסת ע"ש אדמונד ספרא, קהילת מעלות קדושים" . בראש השנה תשס"ג התפללנו לראשונה בבית הכנסת וזאת לאחר ארבעה עשרה שנה מיום חנוכת הבית.

הקהילה לאורך שנותיה קיימה ומקיימת פעילות חברתית קהילתית תרבותית, הן לחבריה והן לילדיה, הדבר מוצא את ביטויו בטיולים, סיורי ערב, מסיבות סביב מועדי השנה, הרצאות, שיעורים, סדנאות, מסיבות לילדים, בחנוכה ובפורים. כל זאת לצד שיעורים תורניים הניתנים דרך קבע על ידי רב הקהילה, הרב ד"ר מוטי גולדשטיין שליט"א, שנתמנה ונבחר לתפקידו בשנת תשנ"א, וכן על ידי חברי הקהילה. בבית הכנסת מתקיים מדי יום שעור "דף יומי" שמועבר בתורנות על ידי חברי הקהילה.

האירועים, הן אלה המיועדים למבוגרים והן אלו המיועדים לילדים, פתוחים לקהלים חברי הקהילות השכנות וחלק מהם אף נעשים בשיתוף עימן.

הקהילה מנהלת את ענייניה הארגוניים והכספיים על פי הנדרש ממוסד ציבורי,לקהילה מצטרפות משפחות צעירות המגיעות להתגורר בשכונה ובסביבותיה.

הקהילה מקיימת מפעם לפעם אירועים מרכזיים כלל אזוריים כמו שבתות חזנות עם טובי החזנים בעולם.,מסגרת " מדרש קיץ" לילדי האזור וכן "מפגש החודש", במה המפגישה, רבנים, מרצים ואישי ציבור עם הציבור הרחב מהאיזור כולו.

 בליל יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מקיימת הקהילה, בשיתוף עם סניף בני עקיבא "שיכון", עצרת זיכרון מרכזית לכל בני האזור שנפלו במערכות ישראל. בעצרת זו משתתפים מאות רבות מתושבי האיזור הבאים להתייחד עם זכרם של הנופלים. הקהילה מקיימת קשר הדוק ורצוף עם סניף בני עקיבא האזורי, כמו גם עם בית הספר הממ"ד השכן "מעלות חיים" .

בבית הכנסת מתקיים כולל לימוד בשעות אחר הצהריים בראשותו של רב הקהילה הרב ד"ר מוטי גולדשטיין,.כמו כן מתקיים בבית הכנסת "כולל יום ששי" שבו מעביר הרב אליהו  דרייפוס שליט"א שעורים קבועים  בהלכה.

 לאורך השנים כיהנו החברים כיושבי ראש הקהילה, כל אחד בזמנו תרם, יחד עם חברי ההנהלה , בראשה עמד להעצמת הקהילה ולחיזוקה.

 

  • שלמה מרגל        : תשל"ה – תשל"ח

  • שמואל יגר          : תשל"ח – תש"מ

  • שוקי דיאמנט       :תשמ"א, תשמ"ב

  • גבי מירון             : תשמ"ג- תשמ"ה

  • יוסי נויזץ              : תשמ"ו

  • חיים מייטליס        : תשמ"ז-תשמ"ט

  • מוטי אפרתי          : תש"נ

  • יוסי שפירא           :  תשנ"א

  • חיים מייטליס         :  תשנ"ב

  • יעקב(אוקי) לב ארי :  תשנ"ג, תשנ"ד

  • שמואל אלטבך        : תשנ"ה- תשס"ב

  • יעקב(אוקי) לב ארי  : תשס"ג

  • אבי ריכטר             : תשס"ד- תשע"ד

  • חיים הוטרר          : תשע"ד

מיקומו הגיאוגרפי של בית הכנסת, מידותיו המתנשאים לגובה לרוחב ובעיקר סדרי התפילות , האירועים התורניים והקהילתייםהמרכזיים הקנו לקהילה ולבית הכנסת מקום מרכזי בכל איזור כפר אברהם.

 

 

האתר נתרם ע"י משפחת ויינשטיין

bottom of page