סדר העליות וחשיבותן
מאת חיים הוטרר.
"המעיין בהלכות קריאת התורה נתקל לא פעם בביטויים כגון "דלא ליתי לאינצויי, מפני דרכי שלום, חשש למחלוקת", כבוד, חזקה ויוהרא .[1]
יש לבחון מה הם אותם גורמים בקריאת התורה בצבור ובעיקר באופן שבו הקריאה מתקיימת, דרך עליות לתורה , שיוצרים את המתח שיכול להוביל למחלוקת בין צבור המתפללים. למאמר המלא
מוסר צבאי יהודי בתקופת המקרא
מאת ד"ר חיים מייטליס
החשיבה האנושית הנורמטבית מבדילה בין ערכי המוסר לבין פעילות מלחמתית. שכן המוסר בנוי ומושתת על רחמים, חמלה, עשיית צדק, גמילות חסדים ועוד. לעומת כך, המלחמה מושתתת ובנויה על הרצון לנצח את האוייב. לאמור, להרוג, להזיק, לפצוע, למנוע ממנו אפשרות להילחם. לכבוש ממנו שטחים. מלחמה זה הכל חוץ מרחמים, חסד וחמלה. הרי מדובר כאן בשני הפכים הסותרים זה את זה. אכן זו החשיבה האנושית הטבעית. למאמר המלא
הלוח העברי
מאת אברהם שמידט
נצטוינו לקדש את החודש, ככתוב:"החודש הזה לכם..." שמות י'ב 2. ופרשו רבותינו: כזה ראה וקדש.
כלומר לחשב את חודשי השנה לפי התחדשות הלבנה.
ומאידך כתוב: " את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות אשר ציויתיך למועד חודש האביב"
שמות ל'ד 18 . ועונות השנה נקבעות לפי סבוב הארץ סביב השמש.
כלומר שהלוח שלנו מתחשב גם בשנת השמש, כדי שחג הפסח יחול תמיד באביב, וגם בחודש הירח, כדי שהחודש יתחיל תמיד במולד הלבנה.
בזמן שהמקדש היה קיים היו מקדשים את החודש בעדים.
היום אנו מקדשים אותו לפי נוסחת חישוב קבועה. השינוי הזה מעורר כמה שאלות שאותן הגדיר ר' שי ולטר ממכון קידוש החודש שע'י ישיבת כרם דיבנה:
-
מדוע אין משתמשים היום בקידוש החודש על פי הראיה?
-
מתי הפסיקו לקדש את החודש ע'פ הראיה ועברו להשתמש בלוח הנוכחי?
-
מה המקור לשימוש בלוח הנוכחי?
-
מי הסמכות ההלכתית הנותנת את התוקף ללוח הנוכחי?
-
עד מתי נשתמש בלוח הנוכחי, והאם נשוב לקדש ע'פ הראיה בעתיד?
שאלות אלה מתחדדות נוכח העובדה שאין מקור מפורש בגמרא ובמדרש המתאר את החלטת המעבר מקידוש ע'פ הראיה לחשבון הנוכחי. ישנם אמנם מספר מקורות שבהם נזכר כבדרך אגב שבני הגולה כבר יודעים את קביעות החודש, כלומר הלוח כבר נוהג הלכה למעשה.
אולם מקור מפורש על החלטה לעבור מקידוש החודש ללוח – אין.